אחרי שראיתי בערך 15 פעם את הטריילר, הייתי חייב ללכת לראות את הסרט עצמו. הזמנו כרטיסים ב-yes Planet, צפיתי עוד פעמיים בטריילר והייתי מוכן לצאת לסרט.

סרטו של דניס דוגן (I Now Pronounce You Chuck & Larry) ,נראה במבט ראשון כתשובה של אדם סנדלר לבוראט. הסרט הזה מלא בישראליות, לעיתים אפילו קצת מוגזמת, כמו למשל השימוש בחומוס בכל סצינה בסרט ע"י כל ישראלי שמופיע בצורה זו אחרת. זוהן דביר, הוא סופר חייל מקצועי בצבא הישראלי שמאומן לחסל טרוריסטים, שבשלב מסויים בחייו נמאס לו להתעסק במלחמה ( במיוחד שמחבלים שהוא תופס משוחררים בעסקאות שבויים ) ומחליט לברוח לאמריקה.

חלומו של זוהן הוא להיות מעצב שיער הוא רוצה שהשיער של כולם יהיה silky smooth , בשביל להגשים חלום זה הוא מתחיל לעבוד כעוזר ספר במספרה בבעלות של בחורה פלסטינית תחת "מסווה" של בחור אוסטרלי. במהלך כל הסרט מודגשים כל מיני סממנים ישראליים בצורה מוגזמת ביותר( ממש מוגזמת) כמו למשל שימוש מוגזם בחומוס בכל דבר, כשאני אומר מוגזם אני ממש מתכוון מוגזם.

אויבו המושבע של זוהן הוא הפנטום ( ג'ון טרטורו ) שחי על תהילת הריגתו של זוהן , לא הזכרתי קודם שזוהן מביים את מותו כדי לברוח לאמריקה. אחרי הריגתו של זוהן הופך הפנטום לגיבור ומקים רשת שאוורמות ענקית והופך להיות אליל. למרות שהסרט הוא מצחיק בצורה היסטרית הוא בעצם סאטירה גם עלינו הישראלים גם על הפלסטינים וכמובן על האמריקאים בכלל.

הישראלים בסרט מנהלים חנויות אלקטרוניקה מפוקפקות, הפלסטינים הם נהגי מוניות ובעלי באסטות והאמריקאים מתנהגים כמו שמצפים מחברה קפיטליסטית עם נגיעה קטנה ברד-נקס. כאשר פלסטיני שזוהן פעם פגע בו ( גנב לו את העז) מגלה שזוהן לא באמת מת רוצה לחסל בעצמו זוהן כדי לזכות בתהילה של הפנטום, מה שמוביל לסדרה של פעולות מגוחכות שבסה"כ מראות שלא כל הערבים הם מחבלים רעים.

בסרט יש נציגות ישראלית יפה, עידו מוסרי, ימית סול ועוד פרצופים מוכרים רבים שאת שמותיהם ניתן לראות ברשימת השחקנים.

אני ממליץ מאד ללכת לסרט, זה אחד הסרטים היותר מצחיקים שראיתי בשנים האחרונות, והסיבה העיקרית לכך זה שבתור ישראלים אנחנו יודעים שרק אנחנו מבינים חלק גדול מהבדיחות בסרט.

במאי - מייק לי.      קדימונים - ב-YouTube באתר של קולנוע לב  . האתר הרשמי של הסרט  ועל הסרט בוואלה

על הסרט ב-imdb

הרבה זמן לא ראיתי סרט שהשאיר אותי עם חיוך לאורך כל הסרט, אבל הסרט עשה את העבודה מעולה.
פופי (סאלי הוקינס) היא מורה בבית ספר יסודי שכל רצונה בחיים זה להיות מאושרת. היא מקרינה את זה בצורה קצת מעצבנת בהתחלה עם חיוכים ילדותיים, שלחלק מהצופים אולי יתחשק בהתחלה להביא לה סטירה אבל רק בהתחלה, כי בהמשך הסרט אפשר ממש להתאהב בה.

לסרטיו של מייק לי נחשפתי לראשונה במסגרת הלימודים, בקורס פסיכולוגיה התבקשנו לצפות בסרט סודות ושקרים. בדרך כלל סרט שנותנים לך לראות במסגרת הלימודים תופס ישר מקום של הצקה באמצע החיים.אך ההפך הוא מה שקרה, בצורה מאד מפתיעה נהניתי מהסרט ולא רק מהעלילה אלא מהדרך שבה היא הועברה. בסרט חופשיה ומאושרת, הבנתי שזו דרכו של מייק לי.

הרצון של פופי זה בסך הכל לעשות לסביבה שלה קצת טוב וחיוך  היא לוקחת את החיים בקלילות מדהימה בכל מקום בו היא נמצאת  היא בולטת בגלל החיוכים שלה והבגדים הצבעוניים שהיא לובשת, בגדים שלא רק הצבעים שלהם מאד בולטים אלא גם צורתם. בכל מקום שבו תעמוד היא תבלוט בצבעיה גם החיצוניים וגם הפנימיים.

ממבט ראשון אפשר לחשוב שפופי היא קצת "פרחה" אבל עם התקדמות העלילה היא מתגלה כבחורה מאד חכמה, שפשוט החליטה לקחת את החיים בצורה היפה ביותר. היא גרה בדירה יחד עם זואי (אלקסיס זגרמן) , שותפה שהיא גם החברה הכי טובה שלה כבר 10 שנים, שתיהן עברו חוויות רבות ביחד בכל העולם, שתיהן מורות בבית ספר יסודי שמאד אוהבות את העבודה ואת הילדים בכיתה. מלבד זואי מלוות את פופי בעלילה עוד שתי דמויות , סוזי (קייט אופלין), אחותה הקטנה של פופי וסקוט (אדי מרסן ) המורה לנהיגה הגזען של פופי שנפגש איתה פעם בשבוע ביום שבת לשיעור ומאד מתעצבן מהאופטימיות והשימחה של פופי, כיוון שלא היו מנת חלקו בחייו הפרטיים.

מוטיב חוזר מסרטו של לי, סודות ושקרים, זה האחות הקטנה של פופי. הלן, שגרה מחוץ לעיר בשכונה יותר טובה יחד עם בעלה מסמלת את החיים הנורמלים והבטוחים כפי שהחברה מצפה, יש להם בית גדול עם גינה וריהוט ומכשירי חשמל חדשים. גם בסודות ושקרים השתמש לי בבית האח המיושב בשביל לעשות שינוי בדמויות. בסרט הזה השינוי הוא בפופי. אמנם השינוי לא נראה לעין בברור. אך לאחר הביקור אצל הלן, מתחיל להתגלות הצד היותר רציני של פופי, היא מתחילה לצאת עם טים (סמואל רוקין), עובד סוציאלי שעוזר לה עם ילד בכיתה שנמצא במצוקה שהיא זיהתה. היא מתחילה לקחת ברצינות את ההתנהגות של סקוט המורה נהיגה שלה ואף עושה מעשים בנידון ובאופן מפתיע גם הביגוד שלה משתנה בסוף הסרט, משמלות וחצאיות צבעוניות בשילוב צבעים מזעזע ( לדעתי) לבגדי ג'ינס שמסתירים את המגפיים ויש להם רק קישוטים צבעוניים קטנים.

אני  יכול להמשיך לכתוב על כל הסרט אבל אז אני אספר לכם יותר מדי.אז מי שרוצה להנות מסרט קליל שמעלה חיוך , מאד אבל מאד מומלץ.

הנה אני יושב לי מול הטלויזיה ( זה דבר שצריך לציין כי באופן כללי אין לי טלויזיה) ומה שרץ מולי זה פשוט מרתון של כול סרטי קווין סמית' . זו הדרך הטובה ביותר להעביר את חג השבועות. מאד הופתעתי מהעובדה שעושים ב-YES מרתון של הסרטים שלו כי בכול זאת קווין סמית' לא נתפס, לפחות לפי איך שאני מכיר את הקהל הישראלי, כבמאי מוכר. מה שאני אוהב אצל סמית' וגם כתבתי את זה בפוסט על Clerks זה החיבור בין כול הסרטים שלו בעזרת דמויות ואירועים משותפים. גם אם הסרטים לא יצאו בצורה כרונולוגית לעצם השתלשלות האירועים בעלילות שלהם עדיין כול פרט בסרט אחד עוזר להבין דברים בסרט אחר. מה שכן לראות את כול הסרטים ברצף זו חוויה מעולה, מדהים שלא משנה כמה פעמים ראיתי את כול הסרטים שלו ( וזהו עומד על מספר דו ספרתי לכל סרט) עדיין אני מצליח למצוא דברים קטנים שמצחיקים אותי. בכול צפיה אני מגלה עוד פרט קטן שלא שמתי לב אליו לפני כן ומרוב שאני מכיר את הסרטים אני יכול רק להקשיב ולא חייב להסתכל.

מי שלא רואה עכשיו את המרתון לדעתי מפסיד, אפילו קלטתי את סבתא שלי רואה chasing amy…. אז אני אמשיך לצפות בנתיים.

לפני שאני מתחיל לדבר בכלל על הסרט יש דבר מאד חשוב שצריך לדאוג כשהולכים לראות כל סרט בקולנוע, צריך ללכת עם מישהו שכיף איתו זה מעצים את החוויה של הסרט…

במאי : מרטין מקדונה

קדימון לסרט

ברוז' זאת עיר בבלגיה ששם מתרחשת עלילת הסרט, זהו סיפורם של ריי (קולין פארל) וקן (ברנדן גלסן) שני רוצחים שכירים שעובדים בשביל איש העולם התחתון בשם הארי( ראלף פינאס).

הארי שולח את שניהם לנוח קצת אחרי עבודת התנקשות שביצע ריי שהשתבשה. השניים ממתינים להוראות מהארי אך בנתיים הם צריכים לנסות לנצל את שהייתם בשביל להנות אז זה קצת קשה כאשר את קן יותר מעניין להסתובב באתרים היסטורים ואילו ריי מתאהב בנערה מקומית בשם קלואי (קלמנס פואסי)וכל רצונו זה לבלות איתה זמן ותוך כדי קצת להקניט תיירים אמריקאים. במהלך הסיור ההיסטורי שלהם בעיר נתקלים השניים בסט צילומם של סרט בכיכובו של גמד (ג'ורדן פרנטיס) בשם ג'ימי. ג'ימי הוא לקוח של אותה נערה מקומית, קלואי, בה התאהב ריי.

הסרט הוא מעין סרט מתח פעולה שמלווה במעין הומור אותו יודעים לייצר רק הבריטים. עבודת המצלמה בסרט הזה לא רעה בכלל המידע נחשף אלינו בצורה הדרגתית, המצלמה מראה לנו בכל סצינה את הדברים בסדר שבו הם צריכים להחשף אלינו ובלי שנשים לב אליהם לפני כן. כך גם העלילה , שנבנית הדרגתית קודם כול מהכרת הדמויות העיקריות בדמות של תיירים או כחלק מתעשיית הקולנוע אך עם התקדמות העלילה אנחנו מגלים את מה שהן באמת, דברים שבהחלט מפתיעים עם התקדמות העלילה.

בקיצור מאד נהנתי מהסרט, מומלץ מאד לכל מי שאוהב לשמוע הרבה מבטא בריטי ולהנות מסרט שכול הזמן בתנועה.

אני לא אמשיך לספר יותר מדי על הסרט כיוון שהוא עדיין בקולנוע ומומלץ ללכת לראות אותו….

בימוי : האחים כהן

שחקנים : ג'ורג' קלוני , ג'ון טורטורו , טים בלאק נלסון , הולי הנטר ,כריס ת'ומס קינג.

קדימון

כשסיימתי לראות את הסרט לקח לי בערך יומיים למחוק את החיוך מהפנים, וגם ביומיים האלו ראיתי את הסרט עוד פעם. כל כך הופתעתי מהמשחק המדהים של ג'ורג' קלוני שעד עכשיו הכרתי בסרטים כמו בסדרת סרטי אושן. קלוני משחק פה את יוליסס אוורט מק'גיל, נוכל קטנטן שמשכנע את שני חבריו לשלשלאות במחנה האסירים לברוח יחד איתו בכדי למצוא אוצר אותו החביא לפני שנכלא. שני חבריו הם פיט ( ג'ון טורטורו ) ואלמר או'דונול ( טים בלאק נלסון ) אשר לא ניחנו בחוכמה גדולה במיוחד.

הסרט נראה כמו קריקטורה על ארה"ב בתחילת המאה שעברה, לדמויות יש קוי אופי ותכונות חיצוניות מוחצנות בצורה מוגזמת , כמו פרצופים שתקועים להם או מבטים מוגזמים ותנועות גוף ועיניים, שמביעים המון מעבר למילה המדוברת.המבטא הדרומי הכבד שבו מדברות הדמויות מאד מוסיף כמובן לאווירת הקריקטורה של הסרט. לכול דמות כמובן יש את המאפיינים שלה , אוורט שנעול על משחת השיער שלו ה"דאפר דן". פיט שמרגיש שהוא צריך להראות יותר חכם מאוורט ואלמר שהוא מעין שוטה הכפר לא מועיל ולא מזיק.

הצילום בסרט מדהים , זויות הצילום גם מעבירות את ההרגשה של הדמויות בסרט. הצבעים של הסרט מעין ישנים עתיקים כאלו, נראה כי נעשה שימוש בפילטרים כתומים , חומים או צהובים. הצילומים עוזרים בהקצנת הבעות הבנים ותנועות הגוף המוגזמות שמלוות את כול הסרט.

מה שמוביל את הדמויות לאורך כול הסרט זה להגיע לאוצר, יש להם ארבע ימים להגיע אליו לפני שמציפים את העמק שבו הוא קבור בגלל בניית סכר לתחנת חשמל הידראולית. כול שרשרת האירועים בדרך לאוצר היא בעצם מראה של החברה האמריקאית באותה תקופה. הם נתקלים בתופעת העדר הדתית של אותה תקופה כשהם רואים מאות אנשים הולכים לנהר כדי להגאל בטבילה. הם פוגשים בדרך את ה-KKK בטקס הריגת בחור שחור. בין לבין הם מקליטים , בשביל 10 דולר , שיר באולפן רדיו אשר ללא ידיעתם הופך להיות להיט גדול ברחבי מדינת מיסיסיפי.(עוד קישור)

הם פוגשים בדרך טיפוסים משונים , כמו טומי , נגן הגיטרה שמכר את נשמתו לשטן, ג'ורג' נלסון שודד בנקים עם מניה דיפרסיה וביג דן שבטוח שהוא יצליח להרוויח הרבה כסף משלושת אלו. התסריט תופס תפנית עם התקרבות השלושה לאיזור בו קבור האוצר, עירו של אוורט. אותו אוצר כספי הופך להיות משהו אחר, בעל ערך רב יותר .

אני לא אמשיך להכביר במילים אני פשוט ממליץ בחום לראות את הסרט, פעם ראשונה בשביל להנות ופעם שנייה בשביל להנות יותר

במאי - קווין סמית

שחקנים ראשיים -

בריאן הולהורן -דאנטה , ג'ף אנדרסון -רנדל , ג'יסון מיוז - ג'י , קווין סמית - בוב.

הקדימון

סרטו הראשון של הבמאי האמריקאי קווין סמית , הידוע גם כ- Silent Bob מכל סרטיו של סמית. הסרט מגולל סיפור על חנות בעיירה הקטנה ליאונרדו שבניו ג'רזי. כאשר הדמויות הראשיות של הסרט הן דאנטה ורנדל, הראשון עובד כמוכר בחנות עצמה ה-Quick Stop ואילו רנדל מאייש את תפקיד איש הוידאו בחנות השכרת הוידאו השכנה.

אחד הדברים המפתיעים בסרט הזה הוא שהוא הופק בתקציב מדהים של 27,575 דולר בלבד. בהופעותיו צוחק על קווין סמית שהוא שילם את זה לבד והיה בטוח שהוא ישלם על זה כול החיים בגלל שהסרט יהיה נפילה.

"I'm not even supposed to be here today "

משפט המפתח של הסרט, וכמו בסרטים רבים של סמית הטקסט הוא מה שחשוב. זויות הצילום הן לא מהטובות בעולם, השחקנים….. טוב עדיף שלא נפתח פה את זה, אבל הטקסט - החדות של כל מילה כאילו הושקעה בכל אחת ואחת מהן מחשבה מלאה. הדמויות מדברות על הדברים שמעסיקים אותנו בכל יום אלו המחשבות שרודפות אותנו ולא תמיד אנחנו דווקא מדברים עליהן.

אחד הדברים המוצלחים בסרט הם שסמית כתב את התסריט במיוחד בשביל השחקנים ולאו דווקא התאים את השחקנים לתסריט, כלומר חלק מהדמויות היו דמויות שאכן ככה מתנהגות או מדברות. אני אהבתי בעיקר את הפשטות שבסרט , סרט בשחור לבן עם מינימום תקציב ומקסימום חומר למחשבה ומסרים. אין ב-clerks דברים מתוחכמים אלה יום בחייהם של רנדל ודאנטה בעבודה.

דאנטה היה אמור להיות ביום חופש כי הוא משחק הוקי באותו יום בצהריים. הבוס שלו מתקשר אליו מבקש ממנו לפתוח את החנות כי העובד השני חולה. כבר יומו של דאנטה מתחיל בצורה לא טובה והוא לא משתפר דוקא בהמשכו, כאשר הוא מגלה דברים חדשים על חברה שלו ועל חברה שלו לשעבר. רנדל לעומת זאת מעביר עוד יום רגיל בלהתנהג בגסות רוח כלפי לקוחות חנות הוידאו ( אם היא בכלל פתוחה כשהוא לא ב- Quick Stop עם דאנטה). בין לבין מבקרת אותם חברתו של דאנטה, ג'י ובוב ועוד דמויות רבות ומגוונות שמשפיעות לטובה ולרעה על יומם של שני אלו.

אחד הדברים שיפים בסרטיו של קווין סמית הוא שהדמויות האלו ילוו אותנו לאורך כל סרטיו כמעט בצורה זו או אחרת.רנדל ודאנטה יופיעו בעוד שני סרטים וג'י ובוב בכלל יכבו לאורך כמעט כול סרטיו של סמית , מלבד ג'רזי גירל.

מי שמאד רוצה יכול בפייסבוק להוסיף אפליקציה של ציטוטים מתוך הסרטים של קווין סמית, מאד נחמד ומאד מומלץ

עוד לא סיימתי עם קווין סמית תתכוננו לעוד סרטים….

לא אחת אני מקבל תגובות תמוהות על כך שאני רוכש סרטים מקוריים. כי איך יכול להיות שבעידן האינטרנט ,תוכנות ההורדה ושיתוף הקבצים אני משלם מכספי הפרטי על רכישת סרטים? ומה שהכי מוזר שאני מוצא את עצמי בדעת מיעוט ( כלומר לבד ) כאשר אני בכלל מנסה להסביר למה אני עושה את זה.

אז בואו נשים את עניין זכויות היוצרים ואת זה שאנשים משקיעים ממיטב זמנם כוחם וכישרונם בשביל ליצור לנו סרטים בצד לרגע (למרות שתכלס אין סיבה לשים את זה בצד). סרט זאת יצירת אומנות וכשאתה אוהב סוג מסויים של אמנות אתה לא תרצה חיקוי של המקור או עותק באיכות גרועה שלו, במקרה הטוב איכות גרועה במקרה הרע או הרגיל זה סרט שאיזה טאיוואני צילם בקולנוע במצלמת וידאו ביתית וכל מה ששומעים זה קולות פופקורן ולחשושים בשפה של סרטי קאראטה ומדי פעם עובר איזה ראש קטנטן מול המצלמה.

כשמורידים סרטים אין מה לעשות איכות הסרט נפגמת, לא משנה מה יגידו אשפי ההורדות, שהם בדרך כלל הבן-דוד או האח הקטן. הרי לא ייתכן שניקח סרט שגודלו המקורי בפורמט של DVD ( לא נכנס למונחים הטכניים) הוא כ-5 גיגה במקרה הקטן ביותר, ונהפוך אותו לקובץ של 650 מגהבייט ונשמור על איכות הסרט.

חובבי קולנוע אמיתיים ירצו גם לקבל קצת יותר רקע על הסרט, כמו הערות הבמאי( כן, כן יש לו מה לספר) או קטעים שהוצאו מהעריכה הסופית , שלעיתים הם יותר טובים מהסרט עצמו. דברים אלו לא קיימים באותם סרטים שמועברים באינטרנט. למשל לא מזמן ראיתי את הסרט אפוקליפטו של מל גיבסון ( עליו יכתב פוסט בנפרד ) ומאד רציתי לדעת איך נוצרו כל התפאורה התלבושות והאיפור של הדמויות בסרט ( פשוט מדהים איך עשו את השיניים הרקובות האלו לשחקנים) כול מה שהייתי צריך לעשות זה ללכת לתוספת ב-DVD ולראות את הסיפור שמאחורי הסרט, מה שלא מתאפשר אילו הייתי מוריד את הסרט.אז נכון שאני יכול להכנס ל-you tube ולראות את כול הקטעים האלו או עוד קטעים על הסרטים אבל עדיין גם שם האיכות נמוכה ואני צריך להיות online בשביל זה. בשביל סרט מקורי אני רק צריך טלויזיה ,נגן DVD וספה נוחה.

הבעיה העיקרית עם רכישת סרטים היא המחיר הגבוה של סרטים בעיקר פה בארץ. אבל גם לזה מצאתי פיתרון, קודם כול רכישת סרטים יד שנייה (רק תוודאו ששטפו אותם) כמו למשל באוזן השלישית או במקומות אחרים כמו שווקים של יד שנייה. אפשרות אחרת היא לחפש כל הזמן מבצעים כמעט בכל חנות שמוכרת סרטים יש מבצעים של 3 סרטים ב-99 ש"ח, זה דיל לא רע. אמנם לא כל הסרטים החדשים נמצאים בדרך כלל במבצעים האלו אבל עם קצת סבלנות וחיפוש טוב, אפשר למצוא סרטים מעולים.

לפני שאני מסיים את הפוסט הזה יש דבר שמאד חשוב שנסכים עליו, בכל מקרה סרטים ישראלים קונים ולא מורידים, אנחנו צריכים לעזור לקולנוע הישראלי לפרוח והורדת סרטים לא בדיוק עוזרת במקרה הזה.

עוד דבר שבדרך כלל אנשים לא מודעים לו, שימוש בתוכנות שיתוף קבצים קורעות את המחשב, ההארד דיסק עובד בלי סוף ושלא נדבר על וירוסים וכול מיני תולעים שנכנסים למחשב. זה דבר שצריך לקחת בחשבון למי שהמחשב שלו יקר לליבו.

אולי אחרי שתקראו את הפוסט הזה אני לא אהיה בדעת מיעוט ( כלומר לא לבד ) כשהנושא הזה יעלה שוב לדיון….

סוף סוף ….עולה בלוג חדש בנושא קולנוע וצילום…..יקח כמה ימים עד שהעיצוב יושלם והתוכן יתחיל להתמלא……

מודה לכם על הסבלנות.

אז מה בעצם הולך להיות פה בבלוג, הרי יש הרבה בלוגים שעוסקים בקולנוע או בצילום.
אז אני מקווה שאני אתן זווית ראייה קצת שונה, אני לא איש מקצוע בתחום הקולנוע, אני לא למדתי את התחום ואני לא אשתמש במושגים מקצועיים.
אז מה אני כן….?
אני אוהב סרטים, אני רואה לפחות סרט אחד כול יום יש לי מאגר סרטים ענק שחלקו הלא קטן באופן מפתיע מקורי…( יד שנייה מהאוזן השלישית ) .

יש לי passion לסרטים, אני אוהב את החוויה שהם מעבירים , את המסר שמאחורי העלילה ואת הסיפור שמאחורי התסריט.

זה לא משהו שידעתי שיש לי תמיד אלא זה משהו שגיליתי רק בשנה שנתיים האחרונות, ואני רוצה לחלוק את זה עם כולם.

אז מה יהיה בבלוג…?

אני אכתוב על החוויה שהסרט מעביר, אני אקשר לפוסטים כמה שיותר חומר רקע מכול מיני אתרים כדי שהחוויה תתעצם.

אני לא מתכוון לזנוח את הצדדים הטכנים והעלילתיים של הסרט אך אני אשתדל לתת נקודת מבט קצת שונה מהרגיל.

הבלוג יתחיל לקבל נפח בתוכן כבר השבוע.

כל שאלה אני כאן במייל