ארכיון הקטגוריה: דברים שלא ציפיתם

והפעם…..מוסיקה – פוסט אורח של ליאל קול

איזה כיף זה להתארח בבלוג, זה הרבה יותר נחמד מלפתוח אחד, כיוון שאז יש
לך איזשהי מחוייבות אליו, כמעט כמו טמג'וצי, ואם אתה לא עושה מספיק אתה
מרגיש רגשי אשם, ולפעמים, לפעמים הוא גם מת.
ואז צריך לערוך הלוויה ומהר לפתוח בלוג חדש כי לכולם יש כזה והפעם הוא לא
ימות. ומקסימום, נצייץ לו.
לדעתי, לרוב, הגורם הראשוני לכתיבת בלוג הוא השעמום, השני, זה הצורך לשתף בשעמום.
גם אני כותבת בלוג זה להעביר כמה רגעים בעבודה, אני לא שובתת היום, כי
העם צריך טויוטות! ואני כאן למכור להם אותן. הבעיה היא שאף אחד לא חשב
שהמיתון כנראה השפיע ואין צדיק המגיע לקנות את היפניות שבוהות בי כל
היום.
ולכן, בכדי לתת כבוד למקום שבו אני יושבת כרגע אני רוצה להלל את חמשת
להיטי הנסיעה הטיפשיים ביותר שלי – כל הלהיטים הם דיירי קבע של הקייס
באוטו שלי.
יש משהו מאוד משובב נפש בשיר נורא טיפשי שמעביר לך נסיעה נורא לא רצויה.
זה לא חייב להיות שיר נסיעה פורסיי, אבל זה חייב להיות שיר טיפשי, שיר כל
כך טיפשי שאתה מעז לשים אותו רק באוטו, שיר שימצא אך ורק על הדיסק און קי
מפאת הבושה למחיקה זריזה. שיר שאיכשהו מקבל משמעות אחרת לחלוטין כשזה רק
אתה וריקודי מפרקי הידיים שלך בתוך גיגית פח ניידת.

והשיר הטיפשי הראשון שלנו הוא גם המוביל בטימטום בינלאומי.
alexander marcus- papaya .1
שיר אידיוטי לכל הדעות, אבל משהו בו פשוט כובש, כמובן שיש שיטענו כי
הקליפ בעצם גובר על היכולת המוזיקלית של אלכסנדר, שאין שום סיבה לשמוע את
השיר מבלי להתפעם מיכולת התנועה של אלכס כשהוא מדגים בפנינו את ריקוד
הרובוט, ומצד שני, מי באמת מסוגל להחזיק 5 דקות שלמות מול המסך?
12,169,231 איש יכולים!! אלכסנדר תעשה לי ברלינאי מבולבל מינית.
שורה תחתונה, יש המון מה להרחיב על הפרסונה הזאת שהיא אלכסנדר א.ק.א
פליקס אבל את מי זה מעניין..

2. מימיקה- מלכה
מספיק לצטט את דברי המשורר בכדי להבין למה השיר הזה כל כך רע שהוא פשוט נהיה טוב.
"בית מסודר,אגרטל פרחים
הנרות דולקים וריחות של בשמים
מסדר תפוני מסקס זיפים,
מלכה לא אחת שאוהבת מוזנחים"

מימיקה מורכבת משישה חבר'ה שלקח להם שמונה שנים להוציא את היצירת מופת
הזאת. ולאז להתהפך לצד השני ולמות. אבל זו באמת יצירת מופת. זו "חפלה
אלקטרונית" כפי שהגדירו לנו חברי הלהקה. ובהחלט אם תיקחו את המילים האלה
שנוצרו קרוב לוודאי במשחק אסוציאציות מעושן ותוסיפו מוזיקת מועדונים של
תחילת שנות האלפיים ושפם קטן, יתקבל להיט רכבים שהצריבה היא תוצאה
מתבקשת.

3. Des'ree -life
אחד הדברים הכי כייפים בנסיעה זה לשיר, בין אם יש לך את היכולת או לא,
ברכב אין מי ששופט, אין מי שיגחך על יכולת ניפוץ השמשות או לקרוא לך
"הזמיר" לאחר מכן באירועים משפחתיים.
אבל לפעמים יש לשיר מילים כל כך טיפשיות, כל כך טיפשיות שמשאירות אותך ללא מילים.
" I don't wanna see a ghost/It's the sight that I fear most/I'd rather
have a piece of toast/Watch the evening news
גאוני.

4. Gunther-ding ding dong
אני לא יודעת איך או למה אבל לגרמנים יש יכולת להיות ממש א-ב-ל ממש מוזרים.
זה אמנם לא הוגן שאת כל אור הזרקורים יתפוס עוד גרמני משופם אבל זה כל כך
מגיע לו.. תגידו מה שתרצו השיר הזה גורם גם למרפקים לנוע.

בגלל שלא הבאתי שום דבר עכשווי, הנה השיר הגרוע ביותר נכון ל2011.

rebecca black- friday .5
ילדה קטנה- צ'ק. ליריקס טיפשי- צ'ק. מוזיקה מטמטמת- צ'ק. מסיבה- צ'ק.
כושי ענק- צ'ק.
ואני פה להגיד: ג'סטין עשה את זה קודם!!
עם כל הכבוד לגברת בלאק, ביבר לוקח בענק, לפחות בגלל הוותק. אבל בהתחשב
בעובדה שנבחרת אז:
"בייבי, בייבי, בייבי" הופך ל"פריידיי, פריידיי, פריידי" ואת לוקחת את
התואר השיר הגרוע ביותר בחירת הצופים. והרבה מאוד מליונים שיעזרו לך לשקם
את הדימוי העצמי שלך על ידי פסיכולוג טוב וכמה ניתוחים פלסטיים כשתגיעי
לגיל המתאים.
מי לייק!

Matchmaking mayor – ראש עיר ושדכן

20110520-061635.jpg

את האמת , בכלל לא תכננתי ללכת לפסטיבל קולנוע דוקואביב, בכלל לא ידעתי שהוא קורה. הלכנו לארוחת ערב ברחוב הארבעה, אני, נטלי ודנה כשדנה פתאום ראתה את זה קורה בסינמטק. דחינו את הארוחה שלנו בכמה דקות וראינו שאין סיכוי לראות סרט באותו ערב דנה ונטלי החליטו לקנות כרטיסים למחרת היום ( שישי, שזה היום) . את האמת לא ידעתי בכלל לאיזה סרט הולכים ואני כל כך שמח שנכנסתי לקולנוע ריק מציפיות וריק מהכנה, כי כשאתה מגיע לראות סרט או בכלל כל יצירה כשאתה עם ראש מרוקן, אז הכל מתחיל הרבה יותר טוב.

20110520-061748.jpg

הסרט בויים ע״י אריקה הניקובה וצולם בכפר האמרה בסלובקיה
אתר הסרט

אין מה לכתוב פה על התסריט ואין מה לכתוב על המשחק, הסרט מובא בצורה מושלמת לצופה. כפר סלובקי שראש הכפר מודאג מעתיד הכפר ומגורל המין האנושי בכלל בגלל שיש הרבה רווקים. הוא מחליט לקחת את העיניינים לידיים ולארגן ערב פנויים פנויות כדי שרווקי ורווקות הכפר יוכלו להתערבב יחד ולהתחיל לייצר צאצאים.
הערב לא מצליח כפי שראש הכפר רוצה, והוא די מאוכזב אחרי חצי שנה של הכנות מאד קפדניות של בחירת המשתתפים, הכנת הלהקה, משחקי חברה ועוד ועוד.

הסרט ערוך בצורה מאד נעימה לצופה, המעבר בין 4 הדמויות המרכזיות חלק ונותן הרגשה שאנחנו מכירים את האנשים למרות שרק הרגע ראינו אותם פעם ראשונה. הצילום מדהים ורוב הזמן משאיר אותנו בהרגשה שהמצולמים בכלל לא מתייחסים למצלמה חוץ מאשר שהיא פונה אליהם ( באמצעות הבימאית כמובן).

אני ממליץ בחום לראות את הסרט הזה ואני מבטיח חיוך על הפנים לכל אורך מהלכו, חיוך שימשך עוד כמה שעות גם אחרי שתצאו מהאולם.

black swan

"הולכים עם אמא שלי ל'ברבור שחור' בסינמה סיטי, מצטרף?" זה הסמס שקיבלתי ממירי ביום שבת האחרון (5 במרץ). אז כמובן שאי אפשר לסרב להצעה כזו במיוחד שמאד רציתי לראות את הסרט. אז בסינמה סיטי לא היינו כי לא היו כרטיסים (וטוב שכך), אבל היינו ביס פלנט איילון.

לא ידעתי למה לצפות בסרט הזה כי מהקדימון של הסרט לא היה אפשר באמת להבין מה הולך להיות שם. היא הופכת לברבור הברבור הופך אליה, יש שתיים כאלו אחת שחורה אחת לבנה, בקיצור לא ידעתי למה לצפות.

נטלי פורטמן בדמות שברירית בצורה מדהימה, משחקת רקדנית בלט, נינה, בלהקה שמעלה מחדש את אגם הברבורים בצורה חדשה. נינה, עוברת מכבש לחצים ע"י אימה (ברברה הרשי) להיות מושלמת ולא לעשות שום דבר מלבד בלט כדי שהקריירה שלה לא תפגע כמו שהקריירה אימה נהרסה בגלל היותה בהריון עם נינה. בלהקה נינה מלווה ע"י המנהל הכוחני שלה, תומאס ( וינסנט קסל), שמאלץ את הצד הרע של נינה להשתחרר כדי שתוכל לבצע את הברבור השחור בצורה מושלמת. מול נינה בלהקה מופיע הניגוד המושלם שלה דמות לילי (מילה קוניס) שמנסה לשחרר את הילדה הרעה מתוך נינה, אך מסתבר שנינה לא צריכה אותה באמת אלא רק את הנוכחות שלה בלהקה. בעזרתו של תומאס ובעזרת התחרות מול לילי מצליחה נינה לקבל את התפקיד הראשי במופע במקום בת' (וינונה ריידר), שכנראה עברה את אותו התהליך שנינה עברה כמה שנים קודם וכיום היא שבורה לחלוטין. אני חייב לציין שאת וינונה ריידר לא ממש זיהיתי במהלך הסרט תפקיד כזה קטן לא ציפתי שיהיה לה.

הסרט זז בצורה מהירה וגורמת לנו כל הזמן לרצות להבין מה בדיוק קרה בכל רגע נתון, רצון שלא תמיד בא לסיפוקו באותו רגע . הבמאי (דארן אהרונפסקי) מצליח להעמיד אותנו כל הזמן על הגבול הדק של בין דימיון למציאות בלי שנדע להבדיל באמת. הנאה צרופה של מתח ודרמה בשילוב נכון של מעט אימה.

כשאתה רואה סרט אתה צריך לחשוב האם הוא גם השפיע עליך, האם הוא גורם לך לחשוב על משהו מהמציאות שלך? הברבור השחור בהחלט גורם לחשוב האם "הילד הרע" שבתוכנו צריך לצאת כדי שנוכל להגשים את החלומות הגדולים ביותר שלנו. האם אותה "השתחררות" אכן עלולה לגבות מחיר כפי שהיא גבתה במקרה של נינה? ייתכן כשתראו את הסרט תקבלו תשובות.

התייר – דחוף שג׳וני דפ יחזור מהטיול הזה


אנג׳לינה ג׳ולי , ג׳וני דפ , במבט ראשון נראה סרט שיש מה לצפות ממנו. הלכנו אני ושירלי לסרט לא בגלל המלצה וגם את האמת לא תכננו ללכת בכלל לסרט, אבל יצא . בכל מה שקשור לסרטים עם ג׳וני דפ תמיד ידעתי שאני צריך לצפות למשהו מיוחד כי ככה זה אצלו. הפעם הייתי כולי אכזבה. ג׳וני משחק תייר שבמקרה או שלא במקרה נקלע לפרשיית הונאה שכל כל הסוכנויות בעולם מעורבות בה. אנג׳לינה משחקת את אהובתו של דמות המפתח בפרשיה שכולם עוקבים אחרי כדי לתפוס אותו. הרדידות בעלילה ובדמויות מאד מאכזבות, הייתי מצפה שיהיה עומק בדמות שג׳וני דפ משחק. לא הכרנו אף אחת מהדמויות ולא היה עם מי להזדהות במהלך הסרט , דבר שדרוש בכל סרט טוב. הסוף של הסרט מאד צפוי וגם ממנו לא מתפתח שום דבר חוץ מהציפיה שבפרק הבא של שודדי הקריביים ג׳וני יפצה על הדבר הזה שקרה פה.

מומלץ בקור, מקסימום מתאים לסרט בהוט פריים.

דאלטרי קאלהון – Daltry Calhoun

אחרי הפסקה ארוכה של כמה חודשים ללא כתיבה ( אין לי את מי להאשים מלבד את עצמי ) החלטתי לחזור לכתוב. חיכיתי לסרט שייתן לי את ההצתה של הכתיבה מחדש.

הסרט הזה בהחלט הפתיע אותי, את הסרט קניתי ב-20 ש"ח במדפי היד השנייה של האוזן השלישית והסיבה שקניתי אותו זה בגלל שהמפיק הוא טרנטינו. ולא התעמקתי יותר מדי בדברים אחרים שצויינו על העטיפה מלבד שזה עם ג'וני נוקסוויל.

הסרט נכתב ובויים ע"י קטרינה הולדן ברונסון שהיא ביתו של השחקן צ'ארלס ברונסון. הליהוק בסרט לטעמי הוא מוצלח ביותר ג'וני נוקסוויל (דאלטרי) , אליזבת בנקס (מאי), ג'ולייט לואיס (פלורה), דיוויד קושנר (דוייל) וסופי טראוב (ג'ון – june) .

כל הסרט מתואר מנקודת מבטה של june ביתו של דאלטרי דרך תהליך ההתבגרות שלה וההבנה שלה של הדברים שקורים סביבה. סביבת הסרט היא עיירה בשם דקטאון (עיר הברווז) במדינת טנסי. דאלטרי הוא איש עסקים מצליח בתחום הדשא ושרוצה לבנות מסלול גולף עממי לתושבי האיזור בכדי שכולם יוכלו לשחק גולף. אך מחלה שפוגעת בדשא שלו גורמת לחברה שלו להיות בשלבי קריסה. במקביל לסיפור הזה מגיעות לעיירה שתי דמויות מעברו של דאלטרי, חברתו לשעבר,מאי, אותה הכניס להריון בגיל 14 והבת שלו בת ה-14. מאי בשלבים אחרונים של מחלה סופנית עליה לא סיפרה לאף אחד רוצה עתיד אחר לביתה ממש שהיה לה ומתכוונת לנצל את עושרו ורצונו הטוב של דאלטרי בכדי לעזור לה להתקבל לג'וליארד.

זה הסרט שג'וני נוקסוול נגלה לי כשחקן ולא כאדם שמחדיר חפצים חדים לאיברים רגישים וקופץ עם סקייטבורד בוער לתוך חבית נפט בג'ק-אס. ואני חייב להודות שאכן הופתעתי, משחקו של נוקסוויל פשוט תואם את הסרט, אני לא יודע אם הוא יכול להיות בכל סרט אבל פה הוא התאים בדיוק.

סרטים אמריקאיים כאלו הם האהובים עלי, כמו desert blue ו-feeling Minnesota ועוד סרטים רבים אחרים.

והנה הקדימון של הסרט :

סיפורו המופלא של בנג'מין באטון

אני מאד אוהב את הסרטים שבהם מופיע בראד פיט, כמו 12 הקופים או סידרת אושן….אך הפעם לא הייתה משמעות לכך שפיט משחק את בנג'מין באטן.

הסרט מספר את סיפור של בנג'מין שנולד במצב גופני של בן 80 ועם התבגרותו הוא הולך ונעשה צעיר יותר ויותר עד למותו כתינוק. אין ספק שהסיפור הוא נוגע ללב, אך עד כמה שנהנתי ממנו הוא לא מתאים למשהו מעבר לסרט שרואים ביום שבת בצהריים בכבלים או בלווין. אני אישית הלכתי לראות את הסרט בשעה 1 וחצי לפנות בוקר בסינמה סיטי והוא אכן העביר לי לילה בצורה לא רעה בכלל (ולא בגלל הסרט בלבד). אבל לקחת נושא כזה כבד ולמשוך אותו לאורך כמעט 3 שעות של עלילה בלי התחשבות בקהל הצופים זה בהחלט גובל בהתעללות קלה. הליהוק מעולה החזותיות של הסרט מדהימה והעלילה עם רעיון מעולה….אבל משהו התפספס פה בהחלט.

אז למי שיש 3 שעות לפחות פנויות או לחילופין שותף/ה לצפיה בסרט ששווה בשבילו/ה להיות ער לאורך כל הסרט, אז הסרט הזה בשבילכם, אבל בכל מקרה לדעתי זה יהיה בכבלים או בלווין בערב שישי אחרי שבמשך שבועיים יחפרו עם פרומואים של דקה על הסרט וכמה שהוא היה הצלחה קולנועית.

מומלץ בקור.

הביקור שלי בליאונרדו , ניו ג'רזי

כחובב סרטי קווין סמית' מושבע, הדבר הראשון שעלה לי בראש ברגע שידעתי שאני אהיה בניו ג'רזי זה שאני חייב להיות בחנות של קווין סמית ברד-בנק, ניו ג'רזי.

החנות עצמה נמצאת בעיר הולדתו קווין סמית' המרכז העיר, אפילו הייתה חנייה צמודה לחנות, שמתי במדחן כסף לשעתיים כי ידעתי שזה יקח זמן. נכנסתי לחנות ומיד התחלתי לחייך החנות היא חנות ענקית שמפוצצת בכל מוצרי המיסחור של סרטיו של קווין סמית' ובכלל של כל חברת הסרטים view askew . אני לא אתחיל לבלבל את המוח על מה שראיתי שם אבל בהחלט הרבצתי שם חתיכת קנייה של דמויות, סרטים,חולצות, מדבקות ופוסטרים של סרטי קווין סמית'. קניתי שם כל כך הרבה שאפילו קיבלתי כמה דברים במתנה.

הדבר הכי טוב שקרה בביקור שלי בחנות היה הרגע שבו שלף במוכר דף הסבר איך להגיע לקויק-סטופ שבו צולם "קלרקס". מלא אושר ועם פרצוף מלא חיוך נכנסתי לאוטו והתחלתי ליסוע לכיוון המקום כאשר כל הנסיעה מתנגן לי בראש שיר הפתיחה של "קלרקס 2" . הגעתי למקום ומיותר לציין את החיוך המטופש שהיה לי על הפרצוף כשנכנסתי לחנות. בחנות היה מוכר הודי שמיד הסתכל אלי ואמר במעין חוסר חשק ובמבטא הודי כבד :"כן, זאת החנות". קניתי שתייה ויצאתי החוצה לצלם את התמונה הזו :

Asaf_clarcks_desktop

למי שהתמונה הזו לא מוכרת, אז אני נשען על הקיר שג'י וסיילנט בוב נשענים תמיד ליד הקויק-סטופ.

יש כאלו שאמרו לי שאני לא נורמלי, אבל אף פעם לא טענתי לנורמליות במה שקשור לאהבה שלי לסרטי קווין סמית'.

על הסרטים שקניתי שם אני אכתוב בהמשך……

מי אתה ומה עשית עם ג'ימס בונד….???

את האמת את הסרט החדש של ג'ימס בונד לא בדיוק התכוונתי לראות. אבל קרה הדבר… בהתחלה קנינו כרטיסים , אני וזוג הקספרים, ואיך שהגענו למזנון התחלנו להתחרט ואמרנו אולי נחליף את הכרטיסים לסרט אחר. קספר הצליח לשכנע את קספרית שאין לנו מה הפסיד. ואת האמת… הוא לא טעה.

הסרט מתחיל במרדף מכוניות עם זויות צילום מדהימות וכמובן בונד נוסע באסטון מרטין שהוא לא מתבייש לפרק לגורמים במהלך הנסיעה. באופן מפתיע זאת הפעם האחרונה שהוא נוסע באסטון מרטין, בשאר הסרט יש שימוש נרחב במכוניות היברידיות…מאד מפתיע. אבל מצד שני כל הסרט הזה מאד מפתיע.

בונד שאותו מגלם דניאל קרייג, מראה יכולות פעולה נפלאות, זו פעם ראשונה אם זכרוני אינו מטעני ( ואין סביבי כרגע אף אחד מזכרון, וגם כשיש הוא בדרך כלל לא מטעה אותי ) שבונד ממש מתנהג כלוחם לכל דבר. הסרטים מאופיין בהמון קפיצות מגגות, קרב אגרופים, פעלולים עתירי אקשן, אבק ואש. כמות הזכוכית שנשברה בסרט הזה יכולה לספק חלונות לכל בקתות הבוץ של העולם השלישי.

אני חייב להגיד שהסרטים הקלאסים שבהם בונד מסתובב בארצות אקזוטיות או איזורים ארקטים שרק הנבל שמסתובב בהם יודע איפה איפה הם, פשוט לא באו לידי ביטוי בסרט הזה. בונד אכן נשאר בפאסון הרגיל, זקוף קומה, לבוש יפה תמיד אבל הוא הפעם מסתובב מלוכלך , אין לו אף גאדג'ט מלבד מכשיר סלולרי , אין לו רכב, בקיצור…..סרט מעולה.לא נהנתי מסרט של בונד ככה שנים, הבמאי לקח את הסרט לאיפה שהוא רצה ולא לאיפה שג'ימס בונד היה.הסרט מאד הזכיר לי את השינוי שהיה באביר האפל מול סדרת סרטי באטמן.

הפסקול של הסרט פשוט מעולה, הוא מצליח להוסיף המון מתח וריגוש לסרט, בזמן הסצינה באופרה עלה לי מהזכרון סצינת הדיווה מהאלמנט החמישי.

אז מי שראה והתאכזב, חבל…ומי שראה ונהנה… מעולה. ומי שעוד לא ראה אז אני ממליץ.

והנה הקדימון

Burn After Reading – לקרוא ולשרוף

לא קיבלתי מהסרט את מה שציפיתי  אבל בהחלט קיבלתי מה שרציתי…ככה עושים סרט.

לפני שהלכתי לסרט קראתי כמה וכמה ביקורות על הסרט, אני חייב להגיד שהרוב לא בדיוק פירגנו לסרט, בלשון המעטה.

לדעתי האחים כהן יצרו פה סרט שפוגע בול במה שצריך, יש פה קומדיה, פעולה וקצת דרמה בבת אחת.מעין ברוז' של האחים כהן.את הנוכחות של הגאונית של ג'ורג' קלוני לא ניתן לפספס, מאד הזכיר לי את משחקו ב"אחי איפה אתה?" , המון הבעות פנים מוקצנות, מעין תזזיתיות פארנואידית.

אחד השחקנים האהובים עלי בסרט מלבד ג'ורג' קלוני הוא ג'.ק סימונס, ששיחק ב –Thank You for Smokingג'ונו וספיידר-מן (כמובן שיש עוד).

הסרט עשוי בקצת נכון, פרטי המידע נחשפים לנו לאט לאט ולאו דוקא בצורה גלויה. זויות הצילום בסרט מעולות ונותנות עוצמה לכל סצינה, דבר שמאפיין את סרטי האחים כהן.

הסרט הוא קומדיה, אבל ההומור הוא לא בדיחות גלויות אלא התנהגויות מוחצנות של הדמויות, צ'אד (בראד פיט) הוא מאמן כושר מטרו-סקסואל(נראה לי), שלא לוקח את החיים כל כך  ברצינות וחושב שיוכל לקחת את החומר המסווג של אוזבורן קוקס(ג'ון מלקוביץ'), סוכן CIA לשעבר, ולעשות מזה כסף. שותפתו ל"פשע" היא לינדה ליטצקי (פרנסס מקדורמנד) שכל רצונה הוא למצוא אהבה והיא מאמינה שהיא תוכל למצוא את האהבה הזו אם תשנה את כול גופה בניתוחים פלסטים. מבחינת לינדה רק בשביל זה שווה הסיכון של מכירת החומר המסווג לרוסים, לאחר שנסיונות הסחיטה לא מצליחים.הארי (ג'ורג' קלוני) הוא רודף שמלות, סוטה מין ונשוי, ששוכב גם עם לינדה וגם עם אישתו של קוקס ומוצא עצמו מעורב בעל כורחו בכל פרשיית "הריגול".

כל ההתנהלות המגוחכת של של הדמויות נצפית ע"י ה-CIA שמנסה לתת לדברים להפתר לבד, אך מתערב בסופו של דבר. ההסתכלות שלהם מהצד נותנת פן קומי יותר לסרט כיוון שמציגים את העובדות בעלילה בצורה קרה כיאה להגשת דו"ח ב-CIA.

מומלץ מאד לראות, זה סרט שהוא לא חובה לקולנוע , אפשר להנות ממנו גם בסלון עם טלויזיה גדולה ומערכת שמע איכותית.

ולהלן הקדימון :

רעם טרופי – tropic thunder

בדרך כלל אני מאד אוהב את הסרטים של בן סטילר, אם זה זולנדר, דודג'-בול או אפילו דופלקס. אבל הפעם לצערי הייתי מאד אבל מאד מאוכזב.

שורת השחקנים שמופיעה בסרט הזה לא הייתה מביישת אף סרט הוליוודי מהשורה הראשונה : ג'ק בלאק, רוברט דאוני ג'וניור, תום קרוז, מתיו מקונהי, ניק נולטה ועוד כוכבים רבים שמשחקים את עצמם בסרט. אני את האמת הלכתי לראות את הסרט בעיקר בגלל השילוב של ג'ק בלאק יחד עם בן סטילר.

בסרט יש שלוש דמויות מרכזיות, בן סטילר כטאג ספידמן, ג'ק בלאק כג'ף פורטנוי ודאוני ג'וניור כקירק לאזארוס.  אני חייב להגיד שאם היו עושים סרט על כל דמות בנפרד אלו היו שלושה סרטים מעולים.

הסרט מספר את מעלליהם של השלושה בזמן צילומי סרט חדש על מלחמת ויטנאם, שכאשר הבמאי לא מצליח להביא אותם לרמת המשחק הנדרשת להעברת מסר המלחמה הוא מחליט לזרוק ישר אל השטח ולביים את הסצינות בעצם במהלך התנועה שלהם מצד אחד לצד שני בג'ונגל. כאשר את כל מה שקורה מתעדות מצלמות שמפוזרות בג'ונגל.

הכל מתחיל להסתבך כהבמאי עולה על הצעד הראשון שלו בגונגל על מוקש ישן ומאותו רגע התסריט משתנה לגמרי. חבורת יצרני קוקאין ויאטנמית מגלה את החבורה ולוקחת חלק מהם בשבי. השאר יוצאים במבצע הצלה הירואי כשלרשותם רק נשקים שיורים בעצם כלום, הכל זה תפאורה לסרט, חוץ מהאוייב. את האמת את כל קטעי ההסתערות המדומים מאד אהבתי.

הבעיה שהסרט עמוס באפקטים ורואים שיש פה תקציב ענק, אבל לא יותר מזה, כל הבדיחות או ההתנהגויות של הדמויות היו מאד צפויות. ואני חייב להודות שאפילו נרדמתי לכמה דקות באמצע הסרט מרוב שיעמום. ( ואני לא היחיד שנרדם ).

לא הייתי ממליץ ללכת לראות את הסרט בקולנוע, כדאי לחכות שיגיע לכבלים או ללווין, אולי להשאיל אותו בספריית וידאו. אבל לא יותר מזה.