ארכיון הקטגוריה: סרטי פעולה

looper – לופר

כחובב סרטי ברוס ויליס ( במיוחד אחרי שעשה שיתוף פעולה עם קווין סמית ) הייתי חייב לראות את הסרט הזה, כל מה שנשאר זה לנצל את את התקופה שנשארה שאני יכול לראות סרטים במהלך היום ולעשות שימוש במנוי שלי לקולנוע לב דיזינגוף. ברוס ויליס מככב עם השחקן שעשה דרך ארוכה מאז היותו ילד ב- 3rd rock from the sun  ג'וסף-גורדון לוויט  ואפשר לראות אותו בכמה סרטי אקשן בשנים האחרונות : האביר האפל, Premium Rush, Inception ועוד. והוא בהחלט תופס מעמד של שחקן אקשן עם אישיות ייחודית. בתור אקשן של אמצע היום בהחלט נהנתי.

נתחיל מזה שלופר הוא סרט שגורם לנו להבין קצת שכל דבר שאנחנו עושים בעבר משפיע לנו על העתיד ושהעתיד לא נכתב מראש ויש לנו את הכוח לשנות את העתיד גם כשזה לא נראה ככה. ג'ו (גורדון-לוויט)הוא רוצח שכיר בהווה שהורג אנשים מהעתיד שנשלחים אליו באמצעות מכונת זמן שעוד לא הומצאה. אחד האנשים שנשלחים אליו הוא למעשה הוא עצמו מהעתיד, אותו מגלם ברוס ויליס. ג'ו הזקן חוזר לעבר כדי להציל את אהובתו בעתיד שנרצחה ע"י "מוריד הגשם" והדרך היחידה לדעתו לעשות זאת היא להרגו כשהוא עוד ילד. ג'ו הצעיר שהיה אמור לפרוש מעסקי הרציחות ולחיות עוד שלושים שנה עד שישלח להרצח ע"י הוא עצמו ( זה הלופ), מתעצבן שהוא מנסה לשנות לעצמו את התוכניות בדיעבד. הוא מחליט להגן על הילד ועל אימו (אמילי בלאנט) וכך בעצם לומד שאת העתיד ניתן לשנות גם אם הוא כבר מופיע לך מול העיניים.

הסרט עשוי טוב ועם אקשן במידה למי שאוהב.

הנוקמים

avangersיצא לי בצורה לא צפויה וממש בהתראה של כמה דקות להיות בבכורה של הסרט הנוקמים בישראל. ואני שמח שכך יצא, חוויה כזו מסרט בתלת מימד לא ראיתי לפני כן.

הסרט מחבר את כלל סרטי הקומיקס שיצא תחת מארוול בשנים האחרונות , ת'ור, איירון-מן, קפטן אמריקה והענק הירוק.

את האמת, מהניסיון הקודם שלי בצפייה בסרטים שמחברים יחד כמה סרטים קודמים, ציפיתי שמשהו יתפספס. בדיוק לפני  כמה דקות דיברתי על זה עם חבר, על זה שהסרט היה יכול להיות כמו הסרט האחרון של אקס-מן שבו הראו גיבורים שרצינו יותר מהם, ממש לשנייה. אבל לשמחתי הצליחו לתת במה לכולם באופן מושלם.מלבד הענק הירוק, כל השחקנים נשארו אותו הדבר.

בעל השעתיים ועשרים של הסרט לא הצלחתי למצמץ לרגע אחד, הייתי שקוע באקשן של הסרט בצורה ללא הפסקה. הקצב של הסרט פשוט מעולה ומשאיר את המתח כל הזמן. כל הסרט בונה אותנו לקראת הניצחון האפי של חבורת הנוקמים. כל אחת מהדמויות תורמת את האופי שלה ללחמיה בכוחות הרשע (שבמקרה הזה זהו לוקי, אחיו של ת'ור) בצורה האופיינית לה: איירון-מן ביהירות וההומור שלו, הענק הירוק המסוגר, קפטן אמריקה כחייל צייתן בעל ערכים פטריוטים ות'ור שלמרות כוחו העצום עדיין מסנה לפנות אל השכל של אחיו החורג. 

ג'וס וידון שמוכר לנו מבאפי ומסריניטי , הצליח גם בכתיבת התסריט וגם בחיבור האקשן והסיפורים של כל הדמויות לכלל יצירה מוצלחת ביותר שמחברת למעריצי הז'אנר את כלל כוכבי העל לסיפור אחד ומאד הגיוני מבחינת הפרטים. מזכיר מאד את הסרטים המצוירים של גיבורי העל מתקופת הילדות שלי.

הדבר היחיד שהייתי רוצה לראות שונה, זה אדוארד נורטון בתפקיד הענק הירוק, ואולי לשבת בשורה קצת יותר רחוקה בקולנוע כדי לראות הסרט קצת פחות בגדול. מה שבטוח אני הולך שוב בהזדמנות ראשונה. מי בא איתי?

אני לא אספר את העלילה פה, כי זו חובה ללכת לראות את הסרט וגם כי מי שחובב הז'אנר כבר יודע את העלילה בעל-פה . אני מבטיח הנאה גדולה ותמורה גדולה לישיבה בקולנוע. 

מי אתה ומה עשית עם ג'ימס בונד….???

את האמת את הסרט החדש של ג'ימס בונד לא בדיוק התכוונתי לראות. אבל קרה הדבר… בהתחלה קנינו כרטיסים , אני וזוג הקספרים, ואיך שהגענו למזנון התחלנו להתחרט ואמרנו אולי נחליף את הכרטיסים לסרט אחר. קספר הצליח לשכנע את קספרית שאין לנו מה הפסיד. ואת האמת… הוא לא טעה.

הסרט מתחיל במרדף מכוניות עם זויות צילום מדהימות וכמובן בונד נוסע באסטון מרטין שהוא לא מתבייש לפרק לגורמים במהלך הנסיעה. באופן מפתיע זאת הפעם האחרונה שהוא נוסע באסטון מרטין, בשאר הסרט יש שימוש נרחב במכוניות היברידיות…מאד מפתיע. אבל מצד שני כל הסרט הזה מאד מפתיע.

בונד שאותו מגלם דניאל קרייג, מראה יכולות פעולה נפלאות, זו פעם ראשונה אם זכרוני אינו מטעני ( ואין סביבי כרגע אף אחד מזכרון, וגם כשיש הוא בדרך כלל לא מטעה אותי ) שבונד ממש מתנהג כלוחם לכל דבר. הסרטים מאופיין בהמון קפיצות מגגות, קרב אגרופים, פעלולים עתירי אקשן, אבק ואש. כמות הזכוכית שנשברה בסרט הזה יכולה לספק חלונות לכל בקתות הבוץ של העולם השלישי.

אני חייב להגיד שהסרטים הקלאסים שבהם בונד מסתובב בארצות אקזוטיות או איזורים ארקטים שרק הנבל שמסתובב בהם יודע איפה איפה הם, פשוט לא באו לידי ביטוי בסרט הזה. בונד אכן נשאר בפאסון הרגיל, זקוף קומה, לבוש יפה תמיד אבל הוא הפעם מסתובב מלוכלך , אין לו אף גאדג'ט מלבד מכשיר סלולרי , אין לו רכב, בקיצור…..סרט מעולה.לא נהנתי מסרט של בונד ככה שנים, הבמאי לקח את הסרט לאיפה שהוא רצה ולא לאיפה שג'ימס בונד היה.הסרט מאד הזכיר לי את השינוי שהיה באביר האפל מול סדרת סרטי באטמן.

הפסקול של הסרט פשוט מעולה, הוא מצליח להוסיף המון מתח וריגוש לסרט, בזמן הסצינה באופרה עלה לי מהזכרון סצינת הדיווה מהאלמנט החמישי.

אז מי שראה והתאכזב, חבל…ומי שראה ונהנה… מעולה. ומי שעוד לא ראה אז אני ממליץ.

והנה הקדימון

Burn After Reading

בטח כבר כתוב במלא מקומות על "לקראת הסרט", אבל אני רק שמתי קדימון כרגע.

כידוע יש לי חיבה לסרטי האחים כהן, אך גם לג'ורג' קלוני ובראד פיט.

אחרי שאני אראה את הסרט, אני אשים פוסט עליו….עד אז שתהיה לכולנו שנה טובה.

אל מראיצ'י

robertrodriguezhands את סדרת סרטי אל מאריאצ'י, שכוללת בתוכה את הסרטים "אל מאריאצ'י" , "דספרדו" ו"היו זמנים במקסיקו" רכשתי השבוע במהדורת אספנים באוזן השלישית. הרבה זמן רציתי לראות את כל השלושה יחדיו ולא כל פעם לראות סרט אחר בהזדמנות אחרת. את היו זמנים במקסיקו כבר רכשתי לפני שלושה שבועות אז עכשיו יש לי שני עותקים שלו, אבל לא נורא.

השם רוברט רודריגז תמיד נותן לי ציפייה למשהו שונה, לסיפור עם עם מעין אגדה מאחוריו, לזויות צילום מיוחדות ולאקשן ייחודי. וסידרת הסרטים הזו לא השאירה אותי מאוכזב כמובן.

אחד הדברים שהכי לא הצלחתי להבין זה את הקישור בין הסיפורים (אני מתכוון לפרטים הקטנים ולא לסיפור בכללותו), הסרט הראשון "אל מאריאצ'י" נותן את הבסיס ההתחלתי לכול הסיפור מי זו בכל הדמות ומה גרם לה להתחיל לירות באנשים ולרדוף סוחרי סמים, הסרט השני בסדרה, "דספארדו" הוא כבר עם אנטוניו בנדראס והאגדה של "אל מאריאצ'י"(wikipedia) הפכה להיות מיתוס במכסיקו פה מנהל המריאצ'י מלחמה נגד סוחר סמים בשם בו'צו שכמובן גם כאן הבחורה (סלמה הייק) היא זו שבוצ'ו רוצה לעצמו אך המריאצ'י הופך אותה לאהובתו. עד כאן החיבור בין שני הסרטים הוא ברור, הבלבול קצת מתחיל ( לפחות מבחינתי) עם החיבור לסרט "היו זמנים במקסיקו" המריאצ'י נשאר מריאצ'י, סלמה הייק שמופיעה בסרט בצורת דמות מהעבר ומוצגת שכאהובתו שמתה של המריאצ'י, היא פתאום דמות אחרת ושחקני משנה אחרים כמו הברמן בדפסרדו (צז' מארין) והמחסל של הקולמביאנים (דני טרג'ו ) חוזרים בתפקידים אחרים וכמובן עוד שחקנים אחרים אך יותר שוליים מדמויות המפתח האלו. אז נכון השחקנים הם בסה"כ חלק מסיפור, אך אם רואים את הסרטים ברצף זה קצת מבלבל במיוחד מישהו כמוני שאוהב את סרטי קווין סמית שמשתמש באותם שחקנים ליצירת קו עלילה משותף לכל סרטיו בג'רזי.

el mariachi התחלתי כמובן עם "אל מאריאצ'י" ( El Mariachi ) שלהפתעתי גיליתי שהוא בספרדית ( אני לא סובל טלנובלות) אך זה לא הפריע לי בגלל שכל כך רציתי לראות את הסיפור ולהבין את האגדה. אז מי שראה את סרטיו של רוברט רודריגז בשנים האחרונות יהיה מאד מופתע מהסרט הזה שנראה בהתחלה כמו סרט ערבי של יום שישי, אך יש בו את המוטיבים החוזרים של רודריגז שזה זויות הצילום המעולות שבגלל הטכנולוגיה של אותה תקופה נראות קצת פחות טוב ואני מתאר לעצמי שהתקציב שלו באותו זמן לא היה אותו תקציב של "היו זמנים במקסיקו". הסרט הזה מתאר את התחלתו של המריאצ'י (קארלוס גאלארדו) המאיים על קרטל הסמים במקסיקו. כל הסיפור מתחיל מזה שבטעות חשבו שהוא מישהו אחר שסוחר סמים בשם מוקו ( סוחר סמים עם שם מאד "מפחיד") מנהל איתו מאבק כוחות. המריאצ'י מסתבר כמאד מוצלח בהריגת אנשים למרות שלא מתכוון לעשות זאת. כמובן שמוקו רוצח בסופו של הסרט את אהובתו ( שהיא כמובן מושא אהבתו של מוקו) של המריאצ'י וגורם לו לצאת למסע הנקמה בסוחרי הסמים במקסיקו. מאד נהנתי לראות סרט נטול אפקטים עם נטו סיפור…אפשר לתת הצצה בקדימון

desperado הסרט השני בסידרה הוא דספרדו, שפה כבר אפשר לראות את סממני רוברט רודריגז היותר מוכרים. קודם כל טרנטינו מופיע בסרט שזה כבר אומר הרבה ועוד הרבה שחקנים אחרים מוכרים כמו, סטיב בושמי (ביג ליבובסקי), סלמה הייק(From Dusk till Dawn), ועוד שחקנים אחרים בתפקידים קצת יותר קטנים. בדספרדו ממשיך סיפורו של המאריאצ'י להתגלגל כשפה הוא כבר הפך למיתוס עם מזוודת הגיטרה מלאת הרובים. אנטוניו בנדראס בתפקיד המריאצ'י מרענן מאד לעומת המריאצ'י בסרט המקורי הוא מצליח להיות גם המאהב גם הלוחם וגם המבולבל בבת אחת. ויקטוריה (סלמה הייק) היא בעלת חנות הספרים המקומית שמתפרנסת בעיקר, כמו כל העיירה, מבלדרות סמויה של סמים בשביל בוצ'ו(חואקים דה אלמדיה) סוחר הסמים המקומי. המריאצ'י מכובן מציל את חייה של ויקטוריה בקרב האקדחים שמתרחש בתחילת הסרט ומפה הדרך להתאהבות של שניהם סלולה וברורה. העלילה תופסת תאוצה כאשר בוצ'ו שולח את כול כוחותיו לחסל את המריאצ'י, יחד עם רוצח מומחה של הקולמביאנים, אך אלו מחסלים אחד את השני במקום את המריאצ'י ובוצ'ו מתחיל לנקוט באמצעים חריגים יותר שגורמים למריאצ'י לקרוא לתגבורת מריאצ'ית נוספת….עוד חבר'ה אגדתיים עם מזוודות גיטרה קטלניות. הסרט מסתיים עם סוף קצת מפתיע ( אך לא בלתי צפוי לגמרי).אין ספק שהסרט נותן הנאת רוברט רודריגז לאורך כל אורכו. קישור לקדימון

once_upon_a_time_in_mexico_verdvd עצם הכנסת ג'וני דפ לסרט "היו זמנים במקסיקו" יצרה עוצמה אחרת בסרט. עוד שחקנים מוכרים שמופיעים הם מיקי רורק, וויליאם דפו, צ'ז מארין, סלמה הייק, אנריקו איגלסיס, אווה מנדז, דני טרג'ו ועוד אחרים יותר ופחות מוכרים. סנדס (ג'וני דפ) הוא סוכן CIA שמנסה לשמור על האיזון במקסיקו בין הטוב לרע. כמובן שלא בצורה חוקית אלא בצורה קצת מושחתת וכוחנית שגם נותנת מענה לאינטרסים האישיים שלו. אין לסנדס בעיה ליצור מלחמה במדינה בשביל לשרת את האינטרסים שלו. המריאצ'י ( אנטוניו בנדראס כמובן) שמחליט להוריד פרופיל אחרי שאהובתו נרצחה ע"י קולנול מרקז. בארילו ( ויליאם דיפו) הוא סוחר סמים חזק במקסיקו שמנסה ליצור הפיכה צבאית בכדי להדיח את הנשיא מהשלטון. המריאצ'י בעזרת עוד שני מריאצ'י עם מזוודות הרג, לורנזו (אנריקו איגלסיס) ופידו (מארקו לאורנדי) הולכים להציל את הנשיא ממותו ואת מקסיקו מבארילו.אהובתו של המאריאצ'י ( סלמה הייק ) נרצחה ע"י קולנול מרקז והיא מופיעה בסרט בפלאשבקים שעוזרים לנו להבין עוד קצת מהסיפור והמיתוס שמאחורי המריאצ'י. הסרט הזה מלא באקשן רודריגזי מעולה, ג'וני דפ נותן רוח חדשה לסרטיו של רודריגז ומכניס קצת הומור ומשחק יוצא דופן. זהו אכן, לדעתי לפחות, הסרט המוצלח ביותר מבין השלושה.קישור לקדימון

האביר האפל – The Dark Knight

ככה אמורים לעשות סרט, בזה אין ספק שכריסטופר נולן עשה פה עבודה מדהימה. כמובן ששורת השחקנים המעולה תורמת בצורה מאד משמעותית לסרט, אבל עדיין יש פה הצגה אחרת של סיפורי באטמן, משהו שנותן לסרט להראות קצת יותר מציאותי.

הפעם הסרט לא מציג לנו את ברוס ווין כמיליונר המרוחק שחי בטירה מחוץ לגותאם סיטי, אלא חי בפנטהאוז במרכז העיר. ה-BatCave לעומת זאת נמצא מתחת לאדמה בעיר במעין לופט תת-קרקעי שכל הפיטצ'רים שלה עולים ויורדים במעין "מגירות" נסתרות. גם העיר עצמה שתמיד הוצגה בכל סרטי באטמן כעיר אפלה וחשוכה, מופיעה באור רגיל ואפילו באור יום בוהק. יש אפילו בסרט נגיעות קלות בעולם האמיתי, מוזכרות סוכנות ממשלתיות ובאטמן יוצא מחוץ לגבולות העיר ופועל במזרח אסיה כדי להביא פושע בחזרה לעיר.

כריסטיאן בייל בתפקיד ברוס ויין, נותן רוח צעירה לבאטמן כאשר נראה שיש בו מעט נהנתנות אפילו ולא רק ברוס ויין המחושב שאנחנו מכירים משאר הסרטים בסדרה. אכן נראה כי ברוס ויין הוא בחור עשיר שחי בעיר ולא סתם עשיר מסתורי שחי בטירה, זה חלק מהחיבור של הסרט למשהו קצת יותר מציאותי ופחות אגדתי. הג'וקר שמגולם ע"י הית' לדג'ר הוא אחת הדמויות הרעות היותר מעניינות שהיו בסרטי באטמן. שלא כמו בסרטים האחרים לא היה פה הסיפור המשעמם של "איך נוצר האיש הרע?" מה שמפנה מקום בסרט לאקשן אמיתי במקום לפיתוח אמפטיה לטרגדיה של האיש הרע. הג'וקר היה הפעם פשוט איש רע שפעל לא מתוך שיגעון גדלות או במטרה לנקום אלא פשוט בשביל להשתעשע. האיפור של הג'וקר פשוט מעולה, במקום האיפור המושלם שהיה לג'ק ניקולסון, הית' לדג'ר מופיע עם איפור שמראה שהג'וקר זה אדם אמיתי שפשוט נעשה קצת קוקו….

אם אי פעם תהינו מאיפה מגיעים כל הגאדג'טים של באטמן ומי עושה לו את החליפה ואיך זה שאף אחד לא עולה על מקור כל הדברים האלו, גם לזה יש קצה חוט בסרט הזה ופתאום יש קצת יותר הגיון במה שהולך בסרטים הקודמים, אך היותר מאוחרים כרונולוגית, של באטמן.

עוד שחקנים שנפגוש בסרט הם, אהרון אקרהט( Thank You for Smoking , האהוב עלי מאד) שמשחק את התובע המחוזי, הארווי דנט שעם מהלך הסרט עובר שינוי מאד גדול. מייקל קיין מקבל את תפקידו של אלפרד, משרתו ואיש סודו של ברוס ויין. גארי אולדמן, משחק את מפקד היחידה שמטפלת בנושאי המאפיה במשטרת גותאם סיטי, גורדון. איש הפיתוח של באטמן הוא לא אחר מאשר מורגן פרימן, שמשחק את לוציוס פוקס ( דמות חדשה ככל הזכור לי) ומגי גילנהל המוכרת מהסרט "המזכירה" משחקת את רייצ'ל, אהבת האמת של ברוס ויין שבגלל היותו באטמן לא יכולה להתממש.

הסרט רץ עדיין בקולנוע, ואני ממליץ לכל מי שרוצה להנות מאקשן איכותי, לרוץ מהר ולראות….ובנתיים אפשר להנות מהקדימון

אני האגדה – I am Legend

אני לא יודע כמה סרטים נעשו על השלכות של טעויות אנוש שעשו מניפולציה בגנום האנושי והביאו לכדי אסון כלל עולמי ( אני כתבתי את כל המילים הגדולות האלו?) אבל מעטים מאד מהסרטים נתנו את הזוית היותר אנושית של הדמויות.

סרטו של פרנסיס לורנס נותן זוית חדשה, לדעתי, על הסרטים מהסוג הזה. רוברט נוויל (וויל סמית) הוא קולנול בצבא האמריקאי שהתעסק במציאת תרופה לנגיף שהיה אמור להוות תרופה לסרטן, אך הפך למוטוציה שהופכת את האדם לחיית טרף צמאה לבשר, אך רגישה לקרינה אולטרה סגולית ( במילים אחרות, אור יום). מלבד הצרה הנוראית הזו הנגיף מועבר באוויר או ע"י מגע דם….מואי כיף.

שלוש שנים אחרי שהמגפה חיסלה את רוב רובה של אוכלוסיית העולם, רוברט מנהל שיגרה יומית שמתחילה עם אור ראשון כשהנגועים חוזרים למחבוא שלהם, הוא מסתובב בניו יורק עם כלבתו סם. הוא מוציא סרטים מהחנות השכרת סרטים, הוא נכנס לבתים כדי למצוא אוכל ואף מנסה לצוד חיות בר שמסתובבות בעיר. כאשר כל מטרתו היא למצוא תרופה לנגיף. באופן מאד נוח הוא חסין להשפעות הנגיף ומתוך הדם שלו הוא מנסה ליצור את החיסון שיציל את העולם.

את החיסון הוא מפתח במעבדה שמתחת לבית שלו כשהוא מנסה זאת על חולדות ואחרי שנראה לו שמצא תרכובת מתאימה, מנסה זאת על נגוע שתופס. הוא משדר יום יום תשדורת רדיו שקוראת לכל מי שנשאר חי לבוא לפגוש אותו בנקודת מפגש בעיר בתקווה שיש עוד מישהו בעולם חוץ ממנו. פעולה שמצילה את חייו בסופו של דבר.

מה שאני אהבתי בסרט זה את משחקו המדהים של ויל סמית, שהבדידות מתחילה לשגע אותו ולגרום לו לדבר עם בובות ראווה שהוא מציב בחנות השכרת הוידאו, ולדבר עם עצמו וכמובן לחיות בסיוטים של מות אישתו וביתו.

אני ממליץ לראות את הסרט, אבל אפשר להתחיל בלראות את הקדימון